סדר ליל פסח, שסידר לנו רש"י הקדוש, כך הוא: קַדֵּשׁ, וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה.
להיות בקי
מי שאינו בקי כל כך בסדר ליל פסח, ועליו לנהל את הסדר בעצמו בביתו, כדאי שיקנה מראש הגדה של פסח מסודרת, כמו הגדת "חזון עובדיה", ויעיין בה בימים הללו, לפני התקדש החג, כדי שיוכל לנהל את הסדר בצורה טובה, שתשפיע גם רושם טוב על בני ביתו, שהרי בלילה הזו עיקר המצוה היא ללמד את בניו ובנותיו וכל הנוכחים, על הנסים שעשה לנו ה' בימים ההם בזמן הזה, והזכרונות נחקקים בלב המסובים לכל חייהם, ולכן ישנה אחריות גדולה על מי שמנהל את הסדר, שיהיו הדברים כהלכה בסדר נכון.
סידור הבית
יש לסדר את הבית כמה שניתן לפני ליל הסדר, ולסדר את השלחן והכסאות וכל דבר הנוגע לסעודה בצורה המהודרת ביותר, וככל שמוסיפים לקשט את השלחן ואת מקום האכילה, כך מקיימים יותר בהידור את המצווה להראות דרך חירות בליל הסדר.
וענין זה של סידור השלחן והכיסאות, הוא חשוב כל כך, עד שהזכירו מרן השלחן ערוך בפירוש בזו הלשון: "יסדר שולחנו יפה בכלים נאים כפי כוחו, ויכין מקום מושבו שישב בהסיבה דרך חירות". והמקובלים כתבו שיש ענין בזה על פי הסוד, שככל שהשלחן והמושבים מסודרים יותר בהידור, מגביר בזה את כוח הקדושה.
ואם מכינים את השלחן מבעוד יום, עוד לפני כניסת החג, מקיימים בזה את המצוה בהידור גדול, וכמו שכתב מרן בשלחן ערוך (סימן רסב) לגבי ערב שבת. והוסיף הגאון הראש"ל בספר ילקוט יוסף (סימן תעב) כי בערב פסח יש ענין גדול להקדים את ההכנות כי זוהי דרך חירות, כמו שרים ומלכים שמכינים להם את הסעודה ועורכים להם את השלחן זמן רב קודם הסעודה. והביא שכן כתב בספר ערוך השלחן.
אולם בזאת יש להזהר, שהרי עיקר סידור הבית והשלחן בדרך כלל מוטל על אם המשפחה, וישנם אנשים שמרוב רצונם לקיים את מצוות הפסח בהידור, הם באים בטענות ומענות לנשותיהם אם לא הצליחו להגיע לליל הסדר בדיוק על פי רצונם, ובזה מכניסים כעס ואיבה בליל פסח. וכמה חבל שדוקא בליל זה, שמשקיעים בו כל כך הרבה מאמצים, בסופו של דבר תשרה העצבות עליהם מפני רגזנותו וקפדנותו של בעל הבית, שאף הוא היה רצונו רק לטובה ולברכה.
לכן יש לכל אדם לכלכל צעדיו בתבונה, ואפילו אם יש לו איזו טענה נכונה על בני הבית, או שמסיבות אחרות אין הבית מאורגן בתכלית הסדר כרצונו, בכל זאת יחריש, וישתדל לסייע כמה שיוכל, ועיקר העיקרים שיהיה שש ושמח בליל הסדר, וישמח את כל בני ביתו, להנהיגם במנהגי מלכים ובני חורין, כי עיקר המלכות היא בלבו של האדם, שהוא מרגיש עצמו בן של מלכו של עולם, ולא בדברים הגשמיים.
(ויש לציין כי הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך זצ"ל, היה מסדר בעצמו את השלחן ואת כל צרכי ליל הסדר יום לפני כניסת החג).
קערת ליל הסדר
יש לסדר את קערת ליל הסדר, שמכילה בתוכה את מיני המאכל כפי שמופיע בהגדות. ויש להשתדל שתהיה הקערה יפה ומפוארת כמה שניתן.
החרוסת
החרוסת, היא זכר לטיט שעבדו בו בני ישראל במצרים. ולכן יש להכינה שתהיה סמיכה ועבה כמו טיט. ולא נוזלית כמו משקה שאינו דומה לטיט. אמנם מנהג בני בבל שעושים "חילק" לחרוסת. שסוחטים היטב תמרים רתוחים, ומוסיפים עליהם שקדים ואגוזים טחונים. וכן היה נוהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל לעשות בעצמו. ומנהג זה הובא כבר בדברי הרמב"ם, ולכן אין לערער עליו, שעדיין יש כאן דמיון לטיט.
והרוצה לעשות חרוסת כזו בזמן הזה, יוכל לעשות כן בנקל, שיקח "סילאן" טבעי (לגמרי, שעשוי רק מתמרים ושיש עליו הכשר לפסח), ויוסף עליו אגוזים או שקדים טחונים. ויוצא בזה ידי חובה לכתחילה.
סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד יש לנהוג בכל סדר ליל פסח. ועל כל אחד העורך סדר בביתו להיות בבחינת חכם עיניו בראשו ולקנות לעצמו הגדה של פסח שנערכה על פי דעת גדולי הדור. (ומרן רבינו הקדוש זצ"ל, הדפיס הגדה של פסח "חזון עובדיה", המודפסת במהדורות רבות והמהודרות, ועל ידי הגדה זו והדומות לה יוכל כל אדם לנהל את הסדר כראוי).
איזה יין לקנות?
היין שמברכים עליו "בורא פרי הגפן", בכל השנה ובליל פסח, צריך על פי ההלכה שיהיה יין שלכל הפחות רובו הוא מענבים ממש. (ויש מחמירים אף יותר). ויין שמעורבת בו כמות גדולה של מים וסוכר, אין לברך עליו בורא פרי הגפן, אלא שהכל נהיה בדברו, כשם שעל משקאות קלים המכילים כעשרה אחוז מיץ ענבים מברכים שהכל נהיה בדברו. ולכן מן הראוי לקנות יין שידוע בוודאות שברכתו בורא פרי הגפן גם לדעת מרן השלחן ערוך.
יש יקבים המקפידים, אם מטעמי כשרות ואם מטעמי איכות, שהיינות שלהם יהיו רובם מענבים ממש. ומהם יקבי "כרמל", יקבי "רמת הגולן", ועוד. וברכתם "בורא פרי הגפן" ללא חשש.
מיץ ענבים
מי שקשה לו לשתות יין בליל הסדר, רשאי לשתות "מיץ ענבים", ויוצא בו ידי חובת שתיית ארבע כוסות. והמחמיר לקחת יין דוקא, או לערב יין עם מיץ ענבים, תבוא עליו ברכה. וכן היה מייעץ רבינו הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל, לערב עם היין מיץ ענבים, שבזה לפי שיטתו, יוצאים ידי חובה לכל הדעות.
כמה יין יש לשתות?
שיעור היין שצריך לשתות בליל הסדר הוא "ארבע כוסות", ולכל כוס שיעור "רביעית" אחת, שהוא שיעור של כשמונים ואחד גרמים לכל כוס בלי הפסק כלל. כלומר, יש לשתות שיעור שמונים ואחד מ"ל (בערך שמונים גרם) בבת אחת בכל כוס ששותים, ואם שתה בדיעבד רק "רוב רביעית", כלומר שיעור כארבעים וחמש גרם, יצא ידי חובה ואין צריך לשתות שוב.
אדם חולה
אדם שקשה עליו מאד שתיית היין, והוא מיקל לשתות רק רוב רביעית בכל פעם, יזהר בשתיית כוס שלישית או בשתית כוס רביעית, לשתות שיעור רביעית ממש, כדי שיוכל לברך אחר כך ברכת על הגפן. (כי לענין ברכת על הגפן, שהיא הברכה שאחר שתית היין, לא די בשתית רוב רביעית).
גם אדם שקשה לו לשתות יין, חייב לשתות יין בליל הסדר, שזו מצוה בלילה הזה, ובגמרא אמרו על רבי יהודה ברבי אלעאי, שהיה סובל כל כך משתיית ארבע כוסות, עד שהיה קושר את צדעיו (צידי ראשו) מפסח ועד חג השבועות, ובכל זאת לא ויתר על המצוה.
אדם החולה בסוכרת נעורים, שאסור לו לשתות ארבע כוסות, לא ישתה ארבע כוסות, ואסור לו להחמיר על עצמו, שיש בזה סכנה ממש עבורו.
ולסיכום: יש לקנות יין איכותי בהכשר מהודר שזהיר במנהגי הספרדים. ומי שאינו יכול לשתות יין יוכל להקל בשתית מיץ ענבים. ויש לשתות ארבע כוסות כפי הסדר שבהגדה, ובכל כוס ישתה שיעור של שמונים ואחת מ"ל יין. ואדם שקשה לו מאד לשתות, יוכל להקל בשתית "רוב רביעית", שהוא שיעור ארבעים וחמש מ"ל יין. (ובכוס שלישית או רביעית ישתה שיעור רביעית שלימה).