משמעות השם "אלול" כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, ש"אלול", כלומר, משמעות השם של החודש "אלול", היא מלשון "יאללון" שהוא התרגום הארמי למה שנאמר אודות המרגלים "ויתורו" את ארץ כנען, "ויאללון" ית ארעא דכנען, כלומר, לשון ריגול וחיפוש אחר מעשיו. כי בחודש אלול, מנהג ישראל קדושים לתור אחר מעשיהם, ולבקר את עצמם, כי הם הימים המיוחדים והמסוגלים לתיקון העונות, לחזרה בתשובה שלימה, ולעלות מעלה מעלה בדרך העולה בית אל.
תפלות ימי חודש אלול
בלי ספק, ריבוי התפלה והתשובה מסייעים הרבה מאד לכל אדם, והם שיעמדו לו אחר כך בימי הדין, ראש השנה ויום הכפורים הבאים עלינו לשלום, כדי שיזכה להכתב ולהחתם לחיים טובים, לעושר ואושר ולמלוי כל משאלותיו.
ויש לאדם לעורר את עצמו ולהתנער מתרדמת השגרה הנופלת עליו במסע החיים האפלוליים, כי כמה השתדלויות כל אחד עושה כדי לשפר את מצבו החומרי, בקניית בית או רכב, ובהשקעת כוחותיו עבור מאכלות ערבים, טיולים ובילויים וכיוצא בזה, וכל מה שפועל ועושה, הכל כאין וכאפס לעומת מה שישפר את מצבו החומרי והרוחני כאחד, בעזרת התפלות לאל נורא עלילה בימים הנוראים הללו. וכמו שכתב הגאון החזון איש, שעל ידי התפלה, האדם פועל להטיב את מצבו יותר ממה שיוכל לפעול על ידי השתדלות טבעית שנראה לעין כל שהשתדלות זו מועילה.
תשובה ותפלה וצדקה
אמרו רבותינו בתלמוד ירושלמי (תענית פ"ב), אמר רבי אלעזר, שלשה דברים מבטלין את הגזרה, תפלה (קול), צדקה (ממון), ותשובה (צום). והביא ראיה לזה מן הפסוק. ולכן יש להרבות מאד בימים אלה בכל אלו השלשה, צום, קול, ממון, וכמו שאמר הפייטן "ותשובה ותפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה", ומקור הדברים בתלמוד הירושלמי כנזכר. וכתב מרן רבינו הגדול זצוק"ל, שאף על פי שבדורות הקודמים היו מרבים מאד בתעניות בימים אלה, בבחינת "תשובה", מכל מקום בזמנינו שקשה לרוב בני האדם להתענות, יש להרבות עוד ועוד בצדקה יתרה, ומוטב להרבות בצדקה ומעשים טובים בזמנינו יותר מלהתענות, שעל ידי התענית הוא ממעט במלאכת שמים.
וכבר כתבנו כמה פעמים שיש להיזהר להעביר את כספי הצדקה לאנשים אחראים, בכדי שיעבירו את המעות לעניים אמתיים, ואין לסמוך בזה על כל אדם, אפילו אם הוא מתהדר כביכול בהמלצות גדולי הדור.