ומהיות וקשה למאוד לבדוק קודם האכילה מהשפע אשר חנן אלוקים בדורנו,  וגם מחוסר הידיעה והכרות עם החרקים  השונים,  ולכך אמרתי בליבי דהיותר טוב לפרסם מעט מהמעט מחומרת איסור התולעים והחי יתן אל ליבו , ובוודאי ינצל מהרבה מספור לאווין דאורייתא.

כתב הפרי חדש כה אמר חזקיה , לא אוכל להתאפק מלהזהיר ולהודיע לעם חומר איסור התולעים , *לפי שנעשה קל בעיני הבריות וכיוון שעבר אדם עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר ואין איש שם אל לב מבלי לב וגו׳ נמצא שכל האוכל תולעים או נמלים וכיוצא חייב על כל תולעת ונמלה חמש מלקיות  ואם אכל זבובים חייב שש מלקיות, והחמירה התורה בזה בהרבה לאוין ומלקיות להיות שהוא איסור מצוי מאוד בפירות בירקות ובקטניות ברוב מיני המאכלות ואי אפשר להיזהר מלהכשל בהם אם לא בזריזות גדולה.

ולפיכך הוצרך הכתוב לזרז ביותר ולהרבות לאוין באיסור שרץ ומעתה כל אדם יזדרז בעצמו מלהכשל באיסור זה וגם לדרוש ברבים חומר איסורו כי היכי דלפרשו מיניה .

מרנא הפלא יועץ חוזר ומזהיר כמה פעמים כגון בספרו חסד לאלפים קנז ויחרד האיש וילפת מאיסור התולעים ,,, ועובר על לאווין בלי שום הנאה ותועלת , ונהי שבכל האיסורין צריך להיזהר ולגור יותר מחרב,  אך ביותר צריך להיזהר בעניין איסור האכילה שנמצא הגוף גדל באיסור וטומאתו עליו , ולא יוכל להשיג אורחות חיים ליראה ולאהבה את ה׳ ולדבקה בו.

וכך כתב בפלא יועץ חיובא רמיא עלן לבדוק בפרט בעניין התולעים ורבה המכשלה שיש הרבה מיני פירות וירקות שנמצאים בהם תולעים ורבים מעמי הארץ אין נזהרים ואוכלים אותם בלי בדיקה, וכן בפרי התותים שיש תולעים שאי אפשר למצאם על ידי בדיקה וירא שמים ינהג בהם איסור לגמרי וכו׳ וכבר צווחו על זה בספרים צעקה גדולה ומרה שהרי כל אשר בשם ישראל יכונה לא יאכל נבילה וחזיר גם אם יתנו לו כל כסף וזהב שבעולם ואם ירצו לאונסו יסבול עונשים מרים עד מוות ולא יעבור .. ובזה ליכא אלא לאו אחד ובאכילת תולעת אחת איכא ארבע לאווין ובאכילת נמלה ושרץ העוף חמש נמצא האוכל בלי זהירות ובלי בדיקה כמעט ברגע אוכל 100 תולעים ועובר תילי תילים של לאוין  בשאט נפש בלי שום הנאה  כלל רק מחוסר הזהירות.

ולכן כל הקורא כאן טור זה ידאג לפרסם האיסור החמור קודם שולחן טו בשבט הקדוש , דלא יהפך שולחנו חלילה לסעודת לאוין

וכבר כתב הכף החיים הבט ימין וראה כי לא זכה משה לכל הכבוד הזה כי אם בעבור דמשה מזהיר את ישראל שלא יאכלו שקצים ורמשים וכל דבר טמא.

מרן האור החיים כתב וצריך האדם ליזהר בתוספת זהירות וזריזות בכל אשר יכנס בגדר ספק שיקוץ זה, ומה גם בזמנים אלו שנזדהם האוויר והארצות כולם כאחד ואין לך גידולי קרקע שאין בהם מהשיקוץ שומר נפשו ישמור. 

תדע שגם האוכל בשוגג גמור חרקים כגון ירק מפוקח בכשרות פחות מקפידה = מטמא ומטמטמם נפשו כפי שנבאר ברז״ל

הרבה שואלים למה ברא הבורא חרקים רבים אם ברא פירות טובים לאכול !? ראשית ליטול שכר לנזהרים ! ועוד כתב האור החיים הקדוש שזהו חלק מקללה של ארורה האדמה בעבורך שנתקלל אדם הראשון כפי שביאר רשי הקדוש האדמה תעלה לך דברים ארורים כגון זבובים ופרעושים ונמלים , ומקור הדברים בבראשית רבה ה ט ,

ויש הרבה שמבורות דעתם טוענים  שהרי אבותינו אכלו פרי וירק זה וכי נשתנה העולם ⁉ וכי אבותינו הקדושים נכשלו ⁉

הנכון להשיב להם כי אכן נשתנה העולם ואמת בעבר בכל מקום היו החרקים של אותו מקום בלבד, וקיים בטבעו של עולם מאזן אוקולגי שחרק טורף וחרק נטרף ובזה אין נתרבים כ״כ,  אך ברור ופשוט שבהמצאת המטוסים והאוניות המהירות החרקים עוברים ממדינה למדינה ואין להם מאזן ביולגי מי שימנע התרבותם, והריסוסים מועילים למחצה שליש ורביע והחרקים מפתחים עמידות לריסוס והדברים ידועים לעמלים בתחום , וגם נתחמם העולם ועוד ועוד ,

אך אבקש להדגיש כי ריבוי החרקים הוא גם עניין רוחני מפני ירידת הדורות כפי שנבאר :

כתב גאון עולם בשער המלך ו פרק ד

והנה הימים האלו המה ימי בכורי הפירות והפירות רובן מתולעין והעולם אינם מדקדקים ואוכלים ובזה נותנים פה להשורץ על הארץ ומקטרג עלינו וכן כמו שהוא עושה יורד ומסטין ועולה ומקטרג , וכן הירקות מתולעין וגו׳

ואף שמזהירין את העולם אינם מקבלים לכל האזהרות ואומרים דורות הראשונים יוכיחו שהיו אוכלין אותן הפירות ואותן הירקות ולא החמירו בהם , ניקום אנו ונחמיר חומרא דלא שמיע לן ?

והם אינם יודעין שהכל לפי מעשי בני אדם ! ובדורות הראשונים לא היה בהם תולע ורימה מחמת שמעשיהם היו טובים ולא נמצא במעשיהם תולע ולכן היו פירותיהן מתוקנים, וגו׳ מה שא״כ בזמנינו שאין בנו מעשים והדורות כלים והולכים ואינם מדקדקים במצוות וגו׳ ובזמנינו האבן למכשול שולט ומכשיל אותנו וליום הדין הוא מקטרג עלינו, וגו׳ ולכן מחויב אדם לשמוע את כל האזהרות כי הכל לפי הזמן.

והנה ימים של מלחמה בארץ הקודש וכמעט בכל יום בחורי ישראל מתים רח״ל ועלינו למנוע כל מכשול מהתפילות מלהתקבל !

וכתב על כך הבן איש חי אל תראי תולעת יעקב ,, ולכן מאחר דכח פיהם נדמה לכח היפה הנמצא בתולעת שהוא תועלת פעולת המשי איך יטמאו את פיהם בבשר התולעת !? שהוא טמא ומטמא את פיהם דהא וודאי ראוי שיסתלק אותו הכח מהם , אשר על כן מאחר דהתולעים מצויין הרבה ברוב מיני אכילה ושתיה הנה אם לא ישים האדם עינו היטב היטב יכשל בנקל  וכן כתב בבן יהוידע , וכן כתב החיד"א (ג שבת תשובה ) אם פוגם פיו במאכלות אסורות אין תפילתו נשמעת.

ונסיים בבקשה שכל אחד ילמד לילדיו הזהירות בבדיקת הפירות בשולחן טו בשבט ובזה רב שכרו‼

ודי במה שכתב בעל הקיצור שו״ע דברים המזעזעים כל לב יהודי :

קרוב היום אשר יובל לקבר ועתיד ליתן דין וחשבון ויודע בנפשו כי לא יזכה במעשיו, ואין לו לסמוך רק על בניו אשר יזכו לנשמתו כדאמירן ברא מזכה אבא , ומסתכל בבנו מי הוא זה אשר יאמר קדיש עבור נשמתו ? מי הוא זה אשר למד משניות עבור נשמתו ? ומה יועיל לו אמירת קדיש מפי בן אשר פיו משוקץ ממאכלות אסורות ! ובלי ספק נפשו עליו תאבל בראותו כי אין לו על מי להשען לאחר מותו עכ״ל.

בסיום הדברים: יקח לקח ויזהר מאוד מאוד בבדיקת כל פרי וירק תמיד ובוודאי בטו' בשבט שלא יהיה בגדר

כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמס חצרי , וכו׳ ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפלה אינני שומע ידיכם ,

ובזכות הזהירות בקדושת המאכלים נזכה כל אחד שיתקיים בנו המשל, למה הדבר דומה

לאדם שהיה הולך במדבר והיה רעב ועייף וצמא, ומצא אילן שפירותיו מתוקין וצלו נאה, ואמת המים עוברת תחתיו.

אכל מפירותיו, ושתה ממימיו, וישב בצילו.

וכשביקש לילך, אמר:

אילן אילן, במה אברכך?

אם אומר לך שיהו פירותיך מתוקין – הרי פירותיך מתוקין,

שיהא צילך נאה – הרי צילך נאה, שתהא אמת המים עוברת תחתיך – הרי אמת המים עוברת תחתיך.

אלא יהי רצון שכל נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך.

אף אתה, במה אברכך?

אם בתורה – הרי תורה,

אם בעושר – הרי עושר,

אם בבנים – הרי בנים.

אלא: יהי רצון שיהיו צאצאי מעיך כמותך!!!