בפסוקים הללו טמון סוד גדול בהנהגת ה' את ישראל. אולם אנו נעמוד על הדברים לפי פשוטם. מיהו אותו מלאך שמוזכר כאן בפסוק? מדוע ה' שולח מלאך ולא מנהיג את ישראל בעצמו?
ומסביר רש"י: "כאן נתבשרו שעתידין לחטוא, והשכינה אומרת להם, כי לא אעלה בקרבך". כלומר, הודיע ה' לישראל, שהם עתידים לחטוא, ומחמת החטאים שלהם, הם לא יזכו עוד שה' ינהיג אותם בעצמו, אלא ישלח "מלאך", מלאך רוחני או אדם גדול, שהוא ינהיג אותם.
ומוסיף לבאר רבינו הרמב"ן, שדבר זה התקיים באמת בימי יהושע בן נון, אחרי פטירת משה רבינו, כמו שנאמר:
"וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ, וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ", ואותו "איש" היה מלאך ה'. והוא היה מלאך שלוח מאת ה', לעמוד לפני ישראל במלחמותם. וכל ימי משה רבינו, לא היה מלאך לפני ישראל, אלא כביכול ה' יתברך עצמו היה הולך לפניהם, עד שנפטר משה, ואז החלה ירידה מסויימת, והחלו ישראל להיות מונהגים על ידי מלאך.
ענין זה, הוא יסוד גדול בכל הנהגת ה' בעולם במשך כל הדורות. במקרה שלפנינו מדובר בהנהגות שונות, שניתן להבחין ביניהם מיד. בימי משה, ישראל מונהגים על ידי ה', ובימי יהושע, על ידי מלאך. אולם באמת, כשכל שישראל עומדים במדרגה גבוהה יותר, כך הם זוכים להיות מושגחים על ידי ה' יתברך בצורה גלויה יותר. וככל שישראל חלילה יורדים במעלתם, כך גדל "הסתר הפנים", עד שכבר קשה להבחין בצורה ברורה בהנהגת ה' בעולם.
דוגמא לדבר. בימיו של חזקיהו מלך יהודה, כל ישראל היו עוסקים בתורה, היו ממש צדיקים וחסידים. ולכן, כאשר בא צבאו של סנחריב להלחם ביהודה, עשה ה' נס גדול, ומתו כל צבאו של סנחריב בלילה אחד. כפי שנאמר: "וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף, וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים".
אך לא רק כלפי כלל ישראל הדברים אמורים. כי באמת שהיו בכל הדורות אנשים בעלי מעלה מיוחדת, שבשל כך, זכו להיות מושגחים באופן גלוי ובהארה גדולה על ידי ה' יתברך. כמו לדוגמא רבי חנינא בן דוסא, שאמר לבתו, "מי שאמר לשמן וידלוק הוא יאמר לחומץ וידלוק", וכן רבי שמעון בר יוחאי, ועוד רבים מהתנאים והאמוראים. ו
כן היה עד הדור האחרון ממש, שבזמנינו חי החסיד רבי ישראל אביחצרא, ובנו רבי מאיר אביחצרא, שפעלו נסים ונפלאות ממש, וזאת בכח דבקותם בה' יתברך, בעבודה קשה של פרישות מוחלטת מכל עניני העולם הזה, ושקיעות בתורה וביראת שמים, עד שזכו למעלת מלאכים ממש, ועל ידי זה זכו לגילוי פנים בהשגחת ה' עליהם.
בגמרא במסכת מועד קטן (דף יח.), מובא שאם אשה מעוברת (בהריון), הולכת על גבי צפורן שנגזזה, במקום שבו היא נגזזה, הדבר גורם לה להפיל את עוברה. וזו היתה מציאות מוחשית בימי חז"ל, עם עוד הרבה ענינים סגוליים שהיו ידועים לכל, ועל ידי כך היו מורגשים גם ענינים על טבעיים בין בני האדם. בזמנינו לעומת זאת, כמעט ולא רואים שום השפעה בדברים סגוליים. אמר על כך הגאון החזון איש, היודעים אתם מהו "הסתר פנים"? "הסתר פנים, זה שאפילו צפורן לא גורמת נזק"!
כלומר, בדורותינו, שהחטאים עברו כל גבול, הגשמיות בעולם הולכת ומתחזקת. כאשר הגשמיות מתחזקת, הכוחות הרוחניים כולם, הטובים והרעים, הולכים ונעלמים. בדורות הקודמים, כולם האמינו שיש כוחות נסתרים בעולם, ממילא היה להם גם קל לבטוח בה', להאמין שהכל מידו יתברך. אך בזמנינו, לכל דבר רגילים לתת "הסבר". הסבר שהוא כמובן אינו הסיבה האמיתית למה שאירע, אך מסביר אותו היטב על פי דרכי הטבע. כאשר הלך החשיבה הוא כזה, שלכל דבר ניתן רק "הסבר טבעי", דבר זה מייצר כמו תמונת מראה, שגם מן השמים מתגלית ההשגחה תחת "כיסויים" טבעיים!
באתי פעם לניחום אבלים בביתו של רופא, שאביו נפטר. והנה ביושבי שם, הגיעו חבריו של הרופא, שגם הם רופאים, ביקשו לנחמו. והנה מיד עם כניסתם, שאלו את הרופא האבל: מה היה לו? והוא מסביר להם, שלאביו היתה בעיה רפואית כזו וכזו, ולאחרונה היתה התפתחות כזו וכזו, וכך הסביר והסביר בשפה מקצועית, עד שהגיעו הדברים לסיום חייו של אביו.
נתבונן. הרי המציאות האמיתית היא, שמן השמים נגזרה הגזירה על פטירתו של אביו של הרופא. מן השמים נגזר עליו שיחלה, עד שימות. כל הנסיבות שהביאו למיתתו, הן תוצאה של גזירה רוחנית עליונה. המחלות והבעיות הרפואיות מהן הוא סבל, הן בשום אופן לא הסיבה האמיתית לפטירתו!
אך בזמנינו, כמעט כולם, רגילים לדבר בסגנון הזה, כי אנו מחונכים ומורגלים שלכל דבר יש הסבר טבעי. על ידי כך, העולם הולך ונעשה יותר גשמי, יותר "טבעי", אך באמת, שבני האדם הולכים ומתרחקים מהפנימיות שלהם, מהפנימיות של העולם. לכן אנו חווים בדורותינו "הסתר פנים" גדול, אך עם זאת עלינו לזכור, שלכל אחד ואחד, איש או אשה, יש כח במחשבתו ובמבטו על העולם, על ידי התחזקות בתורה ובמצוות, התחזקות בבטחון בה' יתברך, כך גם תתגלה הנהגת ה' כלפיו באופן פרטי ובאופן כללי, כמו שנאמר: "וְהַבּוֹטֵחַ בַּה', חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ".
בעזרת ה' נזכה במהרה לגילוי כבוד ה' בעולם, שאז יזרוק ה' מים טהורים על עמו, וכל העולם כולו יכירו וידעו באמיתות השגחת ה' בעולם, והיה ה' למלך על כל הארץ!
שבת שלום ומבורך מאת "הלכה יומית"