והנה בדרכו של בלעם, והוא רוכב על אתונו, נאמר: "וַיִּחַר אַף אֱלֹקִים כִּי הוֹלֵךְ הוּא, וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ ה' בַּדֶּרֶךְ לְשָׂטָן לוֹ, וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, וַתֵּט הָאָתוֹן מִן הַדֶּרֶךְ וַתֵּלֶךְ בַּשָּׂדֶה, וַיַּךְ בִּלְעָם אֶת הָאָתוֹן לְהַטֹּתָהּ הַדָּרֶךְ, וכו', וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' וַתִּלָּחֵץ אֶל הַקִּיר, וַתִּלְחַץ אֶת רֶגֶל בִּלְעָם אֶל הַקִּיר וַיֹּסֶף לְהַכֹּתָהּ, וכו', וַיְגַל ה' אֶת עֵינֵי בִלְעָם וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ ה' נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלֻפָה בְּיָדוֹ, וַיִּקֹּד וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו".
וממה שנאמר "ויגל ה' את עיני בלעם", למד רבינו הרמב"ן, שמכאן מוכח שבלעם לא היה נביא ממש, שהרי אילו היה נביא, לא היה זקוק לכך שה' יגלה את עיניו, אלא לבדו היה רואה את מלאך ה', שהרי הוא במדרגת "נביא"! אלא ודאי, בלעם לא היה נביא ממש!
לעומת זאת, אמרו רבותינו (בספרי), על מה שנאמר "וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה", שבישראל באמת לא קם עוד נביא כמו משה, אבל בין אומות העולם קם נביא כזה, והוא בלעם! ולכאורה הדברים סותרים זה את זה!
מסביר זאת הגאון רבי יעקב גלינסקי זצ"ל, שבאמת, משה רבינו ובלעם בן בעור, קבלו את אותם הכלים, את אותן הכשרונות, שניהם נולדו עם טבע מעולה, ויכולות להגיע לרום המעלה. אך משה רבינו, ניצל את הכוחות, הוא הפך לאדון הנביאים, צדיק ועניו שלא היה כמותו, ואילו בלעם, ניצל את הכוחות כדי לחולל נסים ונפלאות, להתגדל ולהתפאר, להרשיע, ובכפיות טובה ביקש להמית עם שלם בקללתו, ואף נתן עצה להחטיא את ישראל עם בנות מואב! הוא הפך לשנואו של ה' יתברך!
בהקשר לכך יש להביא מעשה:
רב אחד, התפלל תפילת ערבית בבית הכנסת. לאחר התפילה, הוא נותר לבדו לעסוק בתורה. לפתע, דלת בית הכנסת נפתחה, ואחד מבני העיירה נכנס פנימה. הלה לא שם לבו לכך שהרב יושב בבית הכנסת, וגם הרב לא הצליח לראות את פניו של האורח.
ניגש אותו אדם לארון הקודש, והחל בוכה ומתפלל בקול רם: "ריבונו של עולם! רחם עלי! זכני להיות בעל רוח הקודש", "אל תשליכני מלפניך ורוח קדשך אל תקח ממני"! התפלא הרב, מי הוא זה הצדיק הנסתר שמבקש כאן רוח הקודש?
ראהו הרב ולא האמין למראה עיניו! זהו הגנב של העיירה! סימן לו הרב שיגש אליו. ניגש הגנב, שאל אותו הרב, מה אירע? חזרת בתשובה? השיב לו הגנב, כבוד הרב, פרנסה זו פרנסה! אין לי ברירה! נענה הרב, אבל, הרי ראיתי, כזו תפילה מעומק הלב! וכאלו בקשות! מה קורה כאן? אמר לו הגנב: הבתים בזמנינו, הולכים ומתרחבים, ואני נכנס לכל בית, ומתקשה מאד למצוא שם את כלי החמדה של בני הבית, וכך יוצא שלפעמים אני מתאמץ, פורץ לבית, אך לא מוצא דבר! לכן ביקשתי רוח הקודש! כדי שאוכל להשלים את מלאכתי!
איזו הארה מן השמים היתה לו לבלעם הרשע! איזו סיעתא דשמיא מופלאה היתה לו! אך למה ניצל זאת בלעם? לשחיתות ורשעות, למלא את תאוותיו המכוערות!
ומה היה בסוף? וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר "הַקּוֹסֵם" הָרְגוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב! הוא אינו נביא! הוא סתם קוסם!
אנו למדים מכאן מוסר השכל, לכל אדם יש את הכוחות המיוחדים שה' חננו בהם, כאשר האדם מנצל את הכוחות הללו לעבודת ה', הוא יכול להגיע רחוק, לעלות ולהתעלות, אך אם חלילה ניצל את הכוחות הללו לכיוון ההפוך, הרי אז, כבר ראינו כמה אנשים שחשבו בתחילה שהם צדיקים גדולים, ולבסוף התברר, שאינם אלא "קוסמים", סיפורי נסים ומעשיות נפלאות, אך הכל ריק מתוכן, הבל הבלים.
"רחמנא לבא בעי", ה' יתברך מבקש את הלבבות, מבקש את הכוונה הרצויה, את הרצון הטוב והמעשים שבאים בעקבותיו, הרי אז יוסיף ה' כוחות למשתדלים בעבודתו, "וְהִתְעַנַּג עַל ה', וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ"!
שבת שלום ומבורך! "הלכה יומית" (נערך ע"י הרב יעקב ששון הי"ו, נכד מרן זצ"ל)