מקוה הטהרה היה מאז ומתמיד חלק בלתי נפרד מחייו של היהודי. גם אם חלילה נחלש בקיום התורה והמצוות, גם אם עזב חלילה את המורשת, תמיד בכל התקופות – מצוה זו של הטהרה לא הזניח !
בעירנו אשדוד, ב"ה קיימים מקוואות כמעט בכל אזורי העיר, מקוואות חדישות ברמת נקיון וההיגיינה גבוהה באופן תמידי לצד כלים סניטריים וחדרי הלבשה ואיפור בנוחיות לכל אחת ואחת.
בשנתיים האחרונות נבנו עוד ארבע מקוואות חדשות ומפוארות בעירנו: ב'סיטי', ברובע ו', ברובע ט' וברובע יב'.
'מקוה' הוא מקום שבו אסופים מים טבעיים, שלא נותקו מן הקרקע, אשר מכיל לפחות 40 סאה = כ-750 ליטר.
מקוה טיפוסי כיום נראה כך: בריכת מים קטנה המצופה באריחי חרסינה, מדרגות נוחות מובילות לקרקעיתה, והיא רחבה דיה שיוכלו לעמוד בה בנוחות המירבית. המים ב"בריכה" זו מוחלפים בתדירות גבוהה ומחוממים לטמפרטורה נוחה. אולם ההבדל העקרוני והיסודי בין בריכת שחיה לבין בריכה זו נעוץ במֵיכַל גדול של מים, הסמוי מן העין, וצמוד למקוה הטהרה. מיכל זה [הקרוי "בור" או "אוצר"] מכיל מֵי גשמים טבעיים, המתחברים אל מֵי הבריכה באמצעות נֶקֶב שאפשר לראות במקוה, מתחת לקו המים. באמצעותו 'מושקים' [מתחברים] מֵי האוצר הטבעיים עם מֵי הבריכה, בחיבורם הופכים הם ליֶשות אחת, וה"בריכה" הופכת ל"מקוה טהרה".
האשה בבואה אל המקוה נכנסת אל "לובי" נאֶה, שממנו נכנסים אל חדרי הרחצה. חדר הרחצה הוא חדר פרטי ונעים, מאובזר היטב, שאפשר לעשות בו בנחת את כל ההכנות לטבילה. כאשר האשה מוכנה, היא לוחצת על כפתור הפעמון המותקן בחדר הרחצה. הבלנית מגיעה, ומובילה אותה דרך דלת צדדית אל המקוה עצמו, שם כמובן לא נוכחת שום אשה נוספת. האשה טובלת, ותפקיד הבלנית לוודא שטבילתה נעשית כראוי, כשכל גופה ושערותיה בתוך המים. לאחר הטבילה חוזרת האשה לחדרה להתארגן. במקוואות רבים ישנו חדר נוסף, שבו מצויים מייבשי שיער, איפור וכדומה.
ביאור ענין הטהרה:
כל ענייני ה"טומאה" וה"טהרה", הם עניינים רוחניים לחלוטין, ובודאי שאין לנו את הכלים להבינם. אם איננו מבינים מהי טומאה, בודאי שאיננו מסוגלים להבין גם כיצד מסירים אותה. ואלו דברי הרמב"ם, הוגה הדעות והרופא הגדול, בספרו "היד החזקה" בסיום הלכות מקוואות וטבילה:
"דבר ברור וגלוי, שהטומאות והטהרות גזרות הכתוב הן, ואינן מהדברים שדעתו של אדם משיגתם… וכן הטבילה מן הטומאות – מכלל החוקים [מצוות שטעמן לא ידוע לנו] היא, שהרי אין הטומאה טיט או לכלוך שתעבור במים, אלא גזירת הכתוב היא".
התורה קבעה שטומאת הנידה זהו מצב רוחני שיכול לסור אך ורק על ידי טבילה ב'מקוה טהרה'. זהו חוק, כך זה פועל, למרות שאיננו מבינים זאת!
המקוה אינו רק מקום נקי וסניטרי, אלא על פי רוב, המקוואות המצויים כיום בנויים ברמה גבוהה ואיכותית, שאינה מביישת אף בתי מלון. על רמת הנקיון וההיגיינה שבמקואות הטהרה נוכל להיווכח על פי העובדות הבאות:
בעירנו אשדוד, ב"ה קיימים מקוואות כמעט בכל אזורי העיר, מקוואות חדישות ברמת נקיון והגיינה גבוהה באופן תמידי לצד כלים סניטריים וחדרי הלבשה ואיפור בנוחיות לכל אחת ואחת.
ברשימת המקוואות שלפננו צויינו המקוואות שלהן נגישות ולאחרים שאין להן נגישות כמו כן מודגש על מקוה ברובע הסיטי שיש לו נגישות מלאה כולל מנוף ולכך נדרש לתאם מראש לפני הגעה.
המקוואות הפזורים ברובעי העיר השונים בנויות ברמת גימור גבוהה כולל המיקום הכניסה והמבנה מבפנים ומבחוץ ועם הרגשה ויחס מיוחד לכל אחת ואחת.
כמו כן קיים מקוה לכלים בחלק מהמקוואות כמובא במודעה הבאה: